אחת ההתלבטויות הקשות ביותר העומדות בפני ההורים הטריים היא תזונת התינוק. החל מהתזונה בחודשי חייו הראשונים ועד קביעת דפוסי תזונה בריאים ותקינים בשנותיו הבוגרות יותר. חשוב לי מאוד לציין כי אין דרך אחת נכונה לפעול לפיה ועל ההורים יהיה למצוא את הדרך המתאימה להם ולמשפחתם.
תזונתו הראשונה של התינוק (עד לגיל חצי שנה לערך) תתבסס על חלב אם או תחליף חלב. לפניכם פירוט קצר ליתרונות ההנקה אולם על כל אם להחליט בסופו של דבר על צרכיה ויכולותיה שלה בלבד.
חלב אם הוא בעל נוגדנים ותאים חיים שאינם אפשריים ליצור מלאכותי והם , שמגינים על היילוד מפני מחלות זיהומיות שונות ומועילות לבריאותו. חלב אם מותאם לשלבי החיים המשתנים של התינוק. קולוסטרום הוא שמו של החלב המיוצר בימים הראשונים שלאחר הלידה – הוא בעל מרכיבי תזונה המכילים נוגדנים ותאים חיסוניים הנחוצים מאוד לתינוק בימיו הראשונים. הקולוסטרום מעורר את פעולות מעיים של התינוק, דבר שגורם ליציאת המקוניום-זוהי הצואה הראשונה. שיציאתה גורמת לירידת ערכי הבילירובין, שעלייתם גורמת לצהבת הילוד.
החלב המיוצר בגופה של האם בהמשך מכיל את כל מרכיבי המזון הדרושים לתינוק לשם גדילה תקינה ובריאה, כולל חומצות שומן שנחוצות להתפתחות המוח והמערכת העצבית, וכן נוגדנים ותאים המגינים על התינוק מפני הידבקות במחלות ואלרגיות שונות. חלב האם הוא סטרילי, מתעכל בקלות במערכת העיכול של התינוק ומוביל לעלייה מאוזנת יותר במשקל התינוק.
מחקרים רפואיים הוכיחו כי הנקת תינוקות עשויה למנוע השמנה ומחלות תלויות גיל אצל תינוקות ולכן עלתה האפשרות לפתח עקומות גדילה מיוחדות לתינוקות יונקים ובכך להבדילם מתינוקות שאינם יונקים, ולהימנע ממצבים של הפסקת הנקה בשל החשש שהתינוק אינו מתפתח ביחס לעקומות .
למרות כל יתרונותיה של ההנקה יש מקרים שבהם עדיף לוותר על הנקת כמזון התינוק, לדוגמא מקרים בהם האם אינה מוכנה לכך מסיבות רגשיות אשר גורמות לה הרגשת דחייה, במקרים שהאם נוטלת תרופות שעלולות לסכן את התינוק היונק כגון: כימותרפיה או טיפול אנטי שחפתי או אם שהיא נשאית וירוס איידס, כאשר האם חשה שהדבר יפגע ביכולת תפקודה או שהאחים הנוספים יפגעו ועוד.
כאמור, על האם להחליט בעצמה מה מתאים לה לאחר שבחנה את כל האפשרויות ועל סביבתה הקרובה לכבד את החלטתה ולתמוך בה לא חשוב מהי.
לא משנה באיזו שיטה בחרת חשוב לשמור על מספר דברים בעת האכלת התינוק:
– סביבה שקטה ונעימה
– מתן תשומת הלב שלך לתינוק בזמן האכלתו, זהו זמן של היכרות וחיבור. ריכוז שלך בתהליך חשוב לכך.
– בתום ההאכלה יש להחזיק את התינוק בתנוחה מתאימה על מנת שיגהק. תנוחה כזו היא בדרך כלל השענתו על כתפיי האם,
– כאשר ידיו רפויות וטפיחות קלות על גבו. לעיתים התינוק בולע אויר במהלך ההאכלה והדבר יוצר אצלו תחושת שובע מוקדם מדי, אם כך צריך להפסיק על מנת לגהק ולאחר מכן להמשיך את ההאכלה.
המעבר למוצקים
הרגלי האכילה אותם נקנה לילדינו בשנותיהם הראשונות יתרמו רבות לגדילתם התקינה, בריאותם הפיזית והנפשית, התפתחותם הקוגניטיבית ועוד. גם פה חשוב לזכור כי ישנן דעות רבות מאוד ב"שטח" ובסופו של דבר הרגלי האכילה הביתיים יצטרכו לתאום את אופיים הספציפי של ההורים והילד. קשה יהיה להקנות הרגל מסוים לילד כאשר ההורים אינם חיים על פיו בעצמם.
במעבר של התינוק לאכילת מוצקים חשוב שנעניק לו חוויה טובה ומעשירה ושפגישתו הראשונה עם טעמים, ריחות ומגע חדשים תהיה חיובית. בשלב ראשון נחשוף את התינוק למזון שאינו חלב אם או תחליף חלב בכמות קטנה מאוד ולא כתחליף לארוחה במהלך היום. נבחר את הזמן המתאים ביותר עבורו להתנסות חדשה – בשעה שהוא ער ולא עייף או עצבני, ונקפיד על סביבת אכילה נכונה. חשוב שכבר מהתחלה הסביבה בה יאכל הילד תהיה כזו שתעודד אותו לגעת, לטעום ולא תכיל הסחות רבות עבורו.
בשלב ראשון יש לבחור פרי או ירק ולהגישם בכפית במנות קטנטנות לפיו של התינוק. האכילה בכפית היא מיומנות נרכשת ושונה מאוד עבור התינוק מזו של היניקה מבקבוק או משד. יש לקחת בחשבון שייקח זמן עד שירכוש אותה. מערכת העיכול של התינוק רגישה מאוד ועדיין נמצאת בשלבי השלמת התפתחותה, לכן הצגת מזון חדש לתינוק היא בבחינת ניסוי.
רצוי להקפיד על מספר כללים בשלב המוקדם של הצגת המזון לתינוק על מנת למזער את הופעת האלרגיות והקשיים:
– יש להגיש כל פרי או ירק חדשים בנפרד. רק לאחר שהתינוק נחשף אליהם למספר ימים ולא .פיתח תגובה אלרגנית ניתן לערבב אותם יחד.
– יש להגיש את המזון החדש בשעות היום ולא לפני השינה כל שאם תתפתח תגובה אלרגנית נוכל לראות אותה ולטפל בה.
– בכל מקרה בו יש תגובה לא טובה למזון חדש יש להפסיק להגיש אותו לתינוק למשך תקופה. לאחר מכן ניתן לנסות שוב ולבדוק, אם עדיין יש תגובה לא טובה נמנע מלהגישו לתינוק ונתייעץ עם רופא.
לתגובות האלרגניות של התינוק ביטויים שונים למשל: שלשול, הקאה, גזים, כאבי בטן, פריחה, גירוי בעור, גירוד, נפיחות מתחת לעיניים, קושי נשימתי, שיעות, עייפות, היפר-אקטיביות ועוד.
דוגמאות למזונות בעלי מקדם אלרגני גבוה: חלב פרה, סויה, דבש, חלבון ביצה, בוטנים, פרי הדר, מאכלי ים, שוקולד, תות שדה.
אחרי השלב הראשון בו הרגלנו את התינוק בהדרגה למזונות החדשים וגלינו את העדפותיו ורגישויותיו ניתן לעבור לשלב שני בו נשלב את המזון המוצק כחלק אינטגראלי מתזונת התינוק ובהדרגה נפחית מכמות היניקה. בדרך כלל הארוחה הראשונה שנוסיף היא ארוחת
עשר – במקום בקבוק או שד נציע לתינוק מנת פרי או ירק. בהדרגה נחליף גם את ארוחת הצהריים ורק בשלב אחרון את ארוחת הערב.
עד גיל שנה בערך ואפילו שנה וחצי התינוק עדיין יקבל חלב אם או בקבוק בבוקר ובערב ואת שאר הארוחות יצרוך במזון מוצק. חשוב לשים לב כי כל דבר אותו אנחנו מגישים לתינוקלאכול נחשב בחישוב המזון היומי, גם דברים "קטנים" כמו ביסקוויט, טעימה, חתיכת לחם וכו', שאנו לא מייחסים להם חשיבות, ישפיעו על רמת השובע של התינוק.
לכן נקפיד לשלוט גם בארוחות הביניים. הגיוון בתזונתו של התינוק יבטיח, כי הוא מקבל את כל מרכיבי המזון הדרושים לו. ארוחותיו של התינוק ושל הילד צריכות לכלול ירקות ופירות טריים בכמות מספקת. כמו-כן כדאי להימנע ככל שניתן ממזון מעובד, ממותק או מטוגן.
לסיכום, חשוב שנהפוך את זמן האכילה של התינוק לזמן מהנה, נקפיד על אכילה במקום נוח ולא מתוך היסח הדעת, ניתן לתינוק הזדמנות להביע את העדפותיו ולחקור את מזונו, נשלב מגוון רחב של מזונות בתפריט היומי שלו ונקנה לו הרגלים נכונים לחיים.
כמו שאמרתי, כל זה חייב להתאים לאופייה הספציפי של המשפחה אולם כדאי לנצל את תהליך הלמידה של התינוק על מנת להביא לשינוי ולתקן הרגלים שגויים שקיימים.
נשמח הלעמוד לשירותכם בכל שאלה נוספת אצלנו בסטודיו "בייבי גורו".
