התמודדות עם בהלה אצל תינוקות בדרך הליווי ההתפתחותי

 חלק א' - ממה נוצרת הבהלה

 

על תינוק מבוהל לרוב יאמרו הוריו שהוא תינוק לא שקט, עצבני, רגזן, רוצה כל הזמן על הידיים ובוכה כשמניחים אותו.קשה לו להסתגל בקלות למקום חדש והתגובה לרוב היא בכי. הרבה הורים מפרשים בכי של בהלה כהיעלבות.

כשתינוק נפרד מהחמימות של הרחם, הוא נתקל בהתקפה של גירויים, עולם הרבה פחות מגונן. הגירויים יכולים להיות חזקים מאוד או חלשים מאוד ויכולים ליצור הצפה. עולם של איזון מתחלף בתוהו ובוהו. תינוק חש בצורה משמעותית את העולם ועל כן יש צורך לעזור לו להסתגל לעולם זה בהדרגה ע"י יצירת תחליפים לרחם עם בקול,תנועה או מגע.

הרפלקסים עמם נולד תינוק נותנים מענה לקושי של ארגון הסביבה החושית. הם נועדו להגן על היילוד בתחילת דרכו. הרפלקסים הפרימיטיביים הראשוניים נותנים תנאים ראשוניים בשביל לתפקד ולשרוד. רפלקסים אלו הם בליעה,נשימה,יניקה,אחיזה,סייף,וכמו כן רפלקס מורו שהוא רפלקס הבהלה. הרפלקסים הם פעולה בלתי רצונית והם לא תלויים בלמידה, יש להם טווח חיים מוגבל והם צריכים בתקופה קצרה להיות מדוכאים, עד גיל  3-4 חוד' לצאת מהמערכת ולהתחלף בתנועות רצוניות.(מקסימום עד גיל 6 חוד'). אם קיימת נוכחות של רפלקסים פרימיטיביים לאחר תקופה מוגבלת, זה אומר שיש בעיה והדבר יכול לשבש את המערכת הרצונית של התינוק.לדוגמה אם תינוק נשלט ע"י רפלקס האחיזה הוא לא יכול לפתח אחיזה רצונית והתפתחותו מתעכבת.

ככל שיש יותר חוויות חיים-תנועות,רעשים, מגעים יש אינטראקציה בין הרפלקסים לסביבה, המוח מתפתח ומתחיל להיות בשל ללמידה. כשהרפלקסים יוצאים מהמערכת הם מפנים דרכם לרפלקסים של שיווי משקל. להרבה ילדים עם טונוס שרירים נמוך יש בעיה ברפלקסים מכיוון שהמערכת לא בשלה אצלם ולכן גם כל ההתפתחות מתעכבת.

איך נזהה בהלה? התינוק נבהל כי משהו מאיים עליו. הגוף מכווץ, הידיים קפוצות, השפה רועדת, העיניים נפתחות, האישונים מורחבים, התינוק שולח ידיים ורגליים בבהלה, מקשית את גבו ולרוב פורץ בבכי כתוצאה מרעש חזק, אור חזק, מגע לא נעים. בשלב מאוחר יותר זה יכול להתבטא בהצמדות לאמא ואחיזה בבגד, בתגובות פיזיולוגיות כמו עצירת נשימה עד כחלון, חוורון, המערכת באיום טוטאלי, כל הגוף בהתקשחות שרירים.

כיצד נוצרת תבנית של בהלה אצל תינוק?

היא יכולה להיווצר ברחם או בהתנהגות סביבתית לא נכונה כבר מהלידה – להורים אין כלים לתת מענה לקשיי התינוק, החזקתו לא בטוחה, הקול לא בטוח, נוגעים בו בעדינות רבה מידי.

 כמו כן הקושי מתחיל כשהילד בוכה וההתייחסות לא עונה לקושי- לדוגמה הילד נבהל כתוצאה מרעש חזק ומקבל מענה לבכי דרך ציצי או מוצץ, דרך שלא עונה לבעיה. הרבה פעמים הבסיס לבהלת הילד היא הורה מבוהל וחרדתי שמעביר את הבהלה לילד. להורה כזה קשה למשל למסור את התינוק לאנשים אחרים, הוא כל הזמן מגונן על התינוק ושומר עליו כבתוך צמר גפן, הוא לא חושף את תינוקו למגעים שונים, הטמפרטורה תמיד נכונה. התינוק עטוף כל הזמן.

תינוקות אלה לא קיבלו שינויים של גירויים של עוצמה, תדרים,קול,מגע. תינוק כזה בגיל 6 חוד' ומעלה הוא תינוק שעוקב במבטו אחר כל אדם שרואה, לא מוריד עיניים מאנשים זרים.

איום על המערכת יכול להיות מבחינתו מאדם זר שלוקח אותו, צליל חזק ששמע, אבל גם דברים שמייצר לעצמו- למשל תינוק שהמערכת הווסטיבולרית שלו לא מפותחת מספיק והתהפך בטעות – זה יכול להבהיל אותו מאוד. גם אם אינו בוכה ולמשל מנסים להפוך אותו, תגובתו תהיה הקשתת הגוף, שליחת ידיים לצדדים או כפיפה וזקיפה של הידיים והרגליים.לאותו ילד שהבהלה משתלטת לו על החיים ההתפתחות יכולה  להיעצר.

סיבות נוספות לבהלה יכולות להיות ילד שהיה לו קושי בשכיבה על הבטן בחודשים הראשונים ועל כן שכב הרבה על הגב, מה שהפעיל את רפלקס מורו כל הזמן. כמו כן היעדר בגירויים תנועתיים, ילד שלא קיבל מספיק מגע, תנועה, נשאר הרבה לבד.

הורים לילד כזה יכולים הרבה פעמים לטעון שבבית הילד שקט ורגוע, כמעט ולא בוכה, אבל רק יוצאים איתו מחוץ לבית, מייד מתחיל בכי. התינוק נבהל כי כל דבר חדש מאיים על המערכת שלו. ברגע שיצא מהמקום המוכר והבטוח, מההרגל, המערכת מרגישה באיום והתגובה לכך היא בכי.